המכנה המשותף של המטפלים

אני מלווה הרבה מטפלים (רפואה סינית, טיפולי זוגיות, רפואה משלימה, עיסויים, שיאצו, רפלקסולוגיה, פסיכוטרפיה גופנית ועוד) ואני עוזר להם לבנות את הפגישות ושיחות המכירה עם הלקוחות ובכך להגדיל את המכירות בעסק שלהם.

במהלך הפגישות אני תמיד מבקש לראות את הקליניקה שלהם ואת חדר הטיפול בו הם נפגשים עם הלקוחות שלהם. מעניין היה לראות כי בכל חדרי הטיפול שאני ראיתי עד היום לכולם היה מכנה משותף שאפשר היה לזהות אותו באופן ברור והוא זה שייצר חסם וחומת הגנה של הלקוח שגם כך מגיע לפגישות עם חומות הגנה כאילו הוא העיר יריחו.

המכנה המשותף בקליניקות

בכל הקליניקות שאני ראיתי עד היום המכנה המשותף היה סדר מיקום הכסאות וצורת הישיבה של המטפל והמטופל. כשנכנסים לקליניקה של רופא ברור לשני הצדדים מיהו המומחה (האוטוריטה) ולכן תמיד יהיה שולחן בין החולה לרופא (למעט רופאי שיניים).

לעומת זאת כאשר מטופל מגיע לקליניקה של מטפל הדברים לא תמיד ברורים למטופל וכאשר יושבים המטפל והמטופל אחד מול השני (גם אם בזוית קלה) וחמור מכך אם יש גם שולחן בין הכסאות הרי שמהטופל מרגיש דיסטאנס, ריחוק, ניכור ואלו התחושות שכל מטפל מנסה לשחרר מהם את המטופלים שלו.

איך פתרנו את הבעיה?

אני ממליץ למטפלים שאני מלווה לשנות את סדר הישיבה כך שישבו ליד וקרוב למטופל במהלך הדקות הראשונות של הפגישה כדי לתת לו תחושת שייכות, לבטל את הדיסטאנס ולעזור לו להשתחרר ולהסיר מעליו את חומות החשדנות ואי הוודאות.

ברגע שטיפלנו במכנה המשותף הזה כל המטפלים דיווחו על שינוי מהותי ביכולת שלהם להתקדם עם המטופל באופן מהיר יותר ועם פחות חסמים ומגננות וגם הצליחו לייצר לעצמם יותר פעילות עסקית ולהגדיל את המכירות והלקוחות מרגישים בנוח ובטוחים יותר לקבל מהם את הטיפול.